יסמין בן דוד - עורכת דין לענייני משפחה
.jpg)
.png)
מזונות
מהם דמי מזונות?
מקור המילה בסדרי המשנה המופיעה במסכת כתובות (מז, ב) ועניינה בחובת איש לפרנס את אשתו, על יסוד הפסוק "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע” (שמות, כ"א, י')
בלשון מודרנית הכוונה במילה "שארה" למזון - מזונות (ברבים).
משמעותו הרחבה של המושג "דמי מזונות" הוא תשלום דמי הוצאות מחייתו של אדם לבני משפחתו המושת על ידי בית המשפט במסגרת פסק דין.
למעשה קיימים מספר סוגים של דמי מזונות, שהמפורסם שבהם הוא כמובן דמי מזונות ילדים, הנעוץ בחובת הורים לזון את ילדיהם.
מזונות ילדים
בישראל הסמכות לדון בענייני גירושין נתונה הן לבית הדין הרבני / השרעי והן לבית המשפט האזרחי הפוסק בהתאם לשיוכם הדתי של בני הזוג.
בהתאם לדין היהודי, האב היהודי מחויב לזון את ילדיו עד גיל 6, אלא שבשנת 1943 (תש"ד) תקנות הרבנות הראשית הרחיבו את החובה שבדין.
על-פי יישומו של המשפט העברי במדינת ישראל, מוטלת החובה הבלעדית על האב לזון את ילדיו עד הגיעם לגיל 15, גם במקרה ושכרה של האם גבוה משלו וגם במידה והוא נמצא חסר כל אמצעים.
יצוין כי גם בהתאם לדין העברי, לאחר גיל 15 החובה אמורה להתחלק בין הגבר לאישה (מדין צדקה), עם זאת בתי המשפט והדין ממשיכים להשית תשלומי המזונות על הגבר במלואם עד גיל 18.
חובת תשלום המזונות מיועדת לילדים שהם קטינים ואינם יכולים לכלכל את עצמם, עם זאת, עקב חובת השירות הצבאי והלאומי, הורחבה גם חובת תשלום המזונות עד תום שירות החובה הצבאי ' לאומי, בסך של שליש מדמי המזונות המקוריים המיועדים לאותו ילד, במסגרת פסיקת בית המשפט העליון.
בזמננו המודרני, בו נשים רבות מחזיקות משרות רמות דרג ומשתכרות סכומי עתק ולעיתים נהנות מהכנסות ממקורות נוספים (נכסים וזכויות), בעוד בעליהם לשעבר יכולים למצוא את עצמם גרים בבתי הוריהם ובקושי סוגרים את החודש, הרי שחיובו הבלעדי של האב בדמי מזונות הילדים, ללא כל התחשבות במצבו הכלכלי וברמת מעורבותו ההורית, אינה בהכרח תואמת את ערכי השוויון והצדק.
מתוך נקודת מוצא שלשני ההורים אחריות משותפת לילדיהם, בשנת 2005 הוקמה ועדה (ועדת שיפמן) לבחינת הנושא, אשר גיבשה נוסחה המורכבת משני מרכיבים עיקריים: יחס הכנסות ההורים חלקי זמני השהות המתקיימים בין ההורים.
בשני תקדימים משפטיים משנת 2013, המסתמכים על מסקנות ועדת שיפמן הנ"ל, פסק השופט יורם שקד כי במסגרת משמורת משותפת כאשר הכנסתה של האם השתוותה למשכורתו של האב ואף עלתה עליה, לא קיימת הצדקה לחיובו של האב במזונות.
לפסיקה זו הצטרף השופט יעקב כהן בפסיקה דומה, לפיה כאשר שני ההורים חולקים במשמורת ומשתכרים שכר דומה, למעשה אין סיבה לתשלום דמי מזונות כלל מצד מי מההורים.
לדיני המשפחה בישראל ערכאות שונות הפועלות בהתאם לתפיסות שונות (החוק הדתי והחוק האזרחי), היוצרים התנגשות ערכית לא פעם, בין מסורות וערכי העולם הדתי לבין החילוני, כך לדוגמה, להבדיל מהחוק הדתי, תפיסת הדין האזרחי הבאה לידי ביטוי בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959, קובע כי שני ההורים חייבים במזונות ילדיהם, ללא קשר למקום מגוריהם של הילדים, כל הורה על פי הכנסתו הכוללת מכל מקור שהוא.
משמע, במקרים בהם לא קיימת חובה לשפוט על פי הדין הדתי (זוג חסר דת) החקיקה המנחה את בית המשפט הינה תיקון חוק דיני משפחה (מזונות) 1959, הקובע חלוקה שיווניית בין בני הזוג, בהתאם לכוח השתכרותם והכנסתם מכל מקור שהוא.
מזונות אישה
על פי ההלכה, הבעל חייב לפרנס את אשתו לכל אורך נישואיהם. חובה זו מתורגמת לתשלום מזונות לאישה בשלב שבו בני הזוג אינם חיים בשלום אך טרם התגרשו. במונח "מזונות" הכוונה לסיפוק כל צרכיה החומריים של האישה, ברמה שלה זכתה בעודה נשואה. חובה זו קיימת עד לגירושים, אך ניתנת לביטול בתנאים מסוימים. בהסכמי גירושים נקבעת לעיתים רחוקות חובת תשלום מזונות לאישה (ובמקרים נדירים - לגבר), לכל ימי חייה או לתקופה מוגבלת (למשל עד שילדיה שבחזקתה יתבגרו ותוכל לפרנס את עצמה).
מזונות מעוכבת
מזונות זמניים
פירוק השותפות מביא לידי מצב בו צד אחד לרוב מחזיק בכוח כלכלי גדול וגישה לכספים שלצד האחר אין גישה אליהם.
משפחות ליברליות ופרוגרסיביות ככל שיהיו, עדיין מאופיינות בחלוקה מסורתית בפן הכלכלי, בה צד אחד מחזיק בעבודה חלקית ומשקיע יותר מזמנו בחינוך ובגידול הילדים כך שעיקר עיסוקו סביב נטל צורכי הבית ואילו האחר נושא בעיקר נטל הפרנסה, ומטבע הדברים מתפנה לפתח קריירה ו/או את עסקיו.
לזאת מצטרפת חלוקה על אותו הבסיס בין חשבונות בנק כך שלרוב יש לצדדים חשבון קטן שמתפקד כחשבון הוצאות (חשבון המשכורת הקטנה), הניזון מחשבון ההכנסות המשמש גם כחשבון חסכון (חשבון המשכורת גדולה).
סידור תמים וטבעי זה, מביא לכך שבמקרה של פירוד, לרבות בפירוד פתאומי, מתנתק אחד הצדדים ממקורותיו הכלכליים והופך לתלוי.
משכך נוצר מנגנון תשלומי המזונות הזמניים, המתפקד למעשה כתשלום חירום, שמטרתו לשמור על רמת חיים סבירה השומרת על קיום כל צרכיהם של הילדים עד שתביעת המזונות תתברר ותגיע לסיומה - תקופת זמן הלוקחת בין מספר חודשים לתקופה של מעל לשנה).
יודגש כי אין מדובר לווא דווקא על סכום המשקף את אותה רמת חיים שהייתה נהוגה קודם לפרידה, כל שכן אין לראות בסכום המזונות הזמניים שנקבע כמרמז לאו דווקא על סכום המזונות הקבועים שייקבעו.
מאחר וסכום המזונות הזמניים מבוסס על אומדן המתייחס להוצאות החיים הנדרשות לגידול ילדים ולקיום משק בית, ניתן להגיש תביעה למזונות זמניים בכל שלב - בתוך חיי הנישואין, במסגרת פרידה ובמסגרת הליך גירושין.
מאותה הסיבה בדיוק, סכום המזונות הזמניים שייקבע, תפקידו לא לשמר את אורח ורמת החיים שקדמו לפרידה, אלא לוודא שלא מתקיים מצב לא מאוזן בו צד אחד נושא פתאום בכל הנטל ומצבו הכלכלי והנפשי מורע בעוד האחר משתמש בכח זה כנגדו.
משכך, כל דרישה למזונות זמניים עבור הוצאות שאינן קשורות או עולות בקנה אחד עם הוצאות החיים הבסיסיות הנדרשות, סיכוי שיחשבו כמותרות ויפסלו מעיקרם ע"י ביהמ"ש.