יישוב סכסוך

מהי בקשת יישוב סכסוך בהתאם לחוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה}, התשע"ה-2014)?

​

עד ליום 17 ליולי שנת 2016, מועד כניסתו לתוקף של החוק הנ"ל, סכסוכי משפחה נידונו בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים ללא כל סינון והגבלה.

 

מטרת החוק

בעצם הפתיחה בהליך של תובענה משפטית (הטעון גם ככה ברגשות מיסודו), דומה לשליפת חרב מנדנה, דבר שגרם לא פעם להעמקת המחלוקת עד כדי שסע בלתי ניתן לאיחוי.

​

בחוכמתו הרבה, קבע המחוקק משפך מסנן, כך שבמקום שהצדדים לסכסוך יתקשרו האחד עם השני באמצעות עורכי דינם וילמדו על טענות הצד שכנגד מכתבי בי הדין (החריפים לא פעם), הצדדים יופנו להליך גישור טרם יותר להם להגיש תביעה. 

 

בהתאם, חוק זה מוכר גם בשמו הלא רשמי כ"חוק גישור חובה", "חוק יישוב סכסוך", המשמש למעשה כתנאי מקדים להגשת תביעות שעניינן בסכסוכי משפחה לרבות בתביעות גירושין וכל הכרוך בהן.

​

צד לסכסוך משפחתי כהגדרתו בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, טרם יפנה לערכאה משפטית יחויב, להגיש תחילה לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה בקשה ליישוב סכסוך ולא כתב תביעה מפורט, (ובלבד ששני הצדדים לסכסוך מתגוררים בישראל).

 

מדובר למעשה על רשימה סגורה של נושאים, המפורטים כדלקמן:

• ענייני נישואין וגירושין, מזונות כולל מזונות זמניים, ו/או סכסוך בין צעיר לבין הורה /יו.

• מדור של בן זוג או של ילד.

• מזונות או מדור של צעיר (בגיר עד גיל 21).

• יחסי ממון בין בני זוג, כולל תביעות כספיות או רכושיות (הנובעות מיחסי הצדדים).

• אבהות או אמהות לגבי ילד.

מוחרגים:

• תביעות בענייני צוואות, ירושות ועזבונות (גם אם עולות במסגרת סכסוך בעל עילת גירושין).

• כל עניין הנוגע לילד, להוציא תובענה שעניינה החזרת ילד חטוף ו/או צו עיכוב יציאה מהארץ בהקשר לילד חטוף.

• תביעת אמהות או אבהות שהוגשה בהסכמת הצדדים.

 

פתיחת הליך ליישוב סכסוך וסיומו
לאחר הגשת הבקשה לערכאה השיפוטית וקבלתה, תיקבע פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.

​

יצוין כי באם הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים וטרם חלפה שנה מיום הגשת הבקשה – אין צורך להגיש בקשה נוספת בשנית.

​

הפניה ליחידת הסיוע הרלוונטית
עם קבלת הבקשה מופנים הצדדים לסכסוך ליחידות טיפוליות של משרד הרווחה להתחלת התהליך ליישוב הסכסוך בדרכי שלום ובמטרה לסייע לבני המשפחה להתמודד עם המשבר.

 

בהתאם, היחידות הטיפוליות נקראות גם יחידות הסיוע והן כוללות עובדים סוציאליים ומומחים בעלי הכשרה בטיפול משפחתי ובגישור.

 

יחידות הסיוע נמצאות בסמוך לבתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה.
 

הזמנה לפגישת מהו"ת

עם ההפניה ליחידת הסיוע תיקבע לצדדים פגישת מהו"ת - מידע, היכרות ותיאום.

חשוב להדגיש כי מעמדה של פגישת מהו"ת כמוה כהזמנה לדיון בבית הדין או בבית המשפט ולכן מדובר בחובה מן החוק להתייצב לפגישה במועדה ובכל הרצינות המתבקשת שאינ נתונה לשיקול דעת מי מהצדדים.

​

מטרת פגישת מהו"ת  

פגישה זו מטרתה לגבש את השאלות המצויות בליבה של המחלוקת, באמצעות גורם מקצועי מתווך המאפשר לצדדים לזקק את מוצאו של הסכסוך.

הגרום המקצועי יספק מידע לצדדים על כלל ההשלכות והאפשריות  העומדות בפני הצדדים, מתוך כוונה ורצון  לגבש יחדיו פתרון מטיב עבור בני המשפחה המצויים בסכסוך, לרבות הבהרות לעניין מצבם המשפטי וזכויותיהם המשפטיות.

​

משך הליך הגישור

לאחר פגישת המהו"ת תיקבע מסגרת מפגשים מוסכמת הכוללת בדרך כלל בין מפגש אחד לחמישה מפגשים, משותפים ונפרדים עם כל אחד מהצדדים, עם עובדים סוציאליים הכל בהתאם לצורך ולייחודו של התיק בתקופה שבין 45 - ל60 ימים ממועד פתיחת התיק. על מנת להבהיר את ההשלכות המשפטיות, לרוב ישתתף גם עורך דין מטעם יחידת הסיוע לפחות בפגישה אחת.

​

חיסיון הליך הגישור

חשוב לציין כי כל הנאמר במפגשים נמצא תחת חיסיון מלא ואינו מועבר לבית הדין ולבית המשפט, עם זאת אין הבטחה כי מי מהצדדים לא יעשה שימוש בדברים שנאמרו במסגרת הליך הגישור במסגרת ההליך בבית המשפט, ושבית המשפט לא יושפע מטענות על בסיס מה שנאמר במסגרת הליך גישור חסוי לכאורה.

​

סיום הליך יישוב סכסוך

קיימות ארבע תוצאות אפשריות להליך יישוב סכסוך, המפורטות כדלקמן;  

1. הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה באמצעות ההליך.

2. הצדדים הצליחו להגיע להסכמה מסוימת ובניסיון לפתור את המחלוקות מחוץ לבית המשפט / בית הדין החליטו על הארכת הליך הגישור ובהתאם גם את תקופת עיכוב ההליכים.

3. הצדדים הגיעו להסכמה והחליטו על שלום בית (במקרה שמדובר בזוג)

4. הצדדים הגיעו להסכמה והחליטו כי עליהם לפנות להליך גירושין מוסכם.

 

הודעה לערכאה השיפוטית וסגירת התיק

יהיו התוצאות אשר יהיו, על הצדדים להודיע לבית הדין / בית המשפט על תוצאת ההליך בתוך 10 ימים מסיומו.

סגירת התיק ליישוב סכסוך תעשה ללא צורך בהחלטת בית הדין או בית המשפט באופן אוטומטי לאחר 100 ימים.  

​

מהי תקופת עיכוב ההליכים

מדובר למעשה בתקופה של 60 ימים בהם הצדדים יהיו מנועים מלהגיש כל תביעה ו/או בקשה שעניינה בסכסוך המשפחתי, הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה.

מניין הימים לתחילת תקופה זו חל מרגע הגשת הבקשה ליישוב סכסוך המסתיימת בתום 60 ימים במידה והצדדים לא ביקשו או שנקבעה להם הארכה בחישוב 45 ימים לצורך קיום פגישות המהו"ת  ובחישוב  15 ימים נוספים שייחשבו ל"ימי צינון"

הארכה או קיצור של התקופה.

​

יחידת הסיוע רשאית להוסיף 15 ימים נוספים ל 45 הימים הקיימים, ולהאריך בכך את התקופה הקבועה  ל 75 ימים בחישוב 60 ימים לצורך פגישות המהו"ת בתוספת  15 "ימי צינון".

עת הסתיים ההליך והסתיימה גם תקופת עיכוב ההליכים יוכל הצד המעוניין להגיש את תביעתו בענייני סכסוך משפחתי, להגישה אל בית הדין או אל בית המשפט לענייני משפחה בהתאם לבחירתו.

​

הצדדים יכולים להודיע על הארכה מוסכמת של תקופת עיכוב ההליכים ולחילופין הערכאה המשפטית יכולה להחליט על הארכה התקופה או על קיצורה לפי בקשת אחד מהצדדים.

יודגש בזאת כי משך תקופת עיכוב ההליכים אינו מופר וממשיך להתקיים אם הופיעו הצדדים לפגישות המהו"ת ואם לא, וגם במקרה בו הודיעו הצדדים כי אינם מעוניינים להמשיך את תקופת עיכוב ההליכים.

​

תקופת ימי הקדימה

מדובר למעשה בתקופת זמן של 15 ימים לאחר שתקופת עיכוב ההליכים הסתיימה.

בתקופה זו שמורה הזכות לצד שביקש את יישוב הסכסוך להגיש כל תביעה או בקשה לבית הדין בעניין הסכסוך המשפחתי, בעוד הצד השני נותר מנוע מלהגיש תביעות אלה.

​

סעדים זמניים ו/או דחופים 

במקביל לפתיחת תיק יישוב סכסוך, חשוב לציין כי אין מניעה להגשת בקשות לסעדים זמניים או דחופים.